מה, ייעוץ הנקה עולה כסף? כמה?! / עדי יותם

מדי פעם אני נתקלת בפורומים בשאלה שבכותרת.
"אם כל כך חשוב לכן שנשים יניקו," שאלה מישהי לא מזמן, "למה אתן לוקחות על זה כסף? ועוד כל כך הרבה!" 

אז שואלת יקרה, הנה התשובה שלי:

ראשית, נכון: ייעוץ ההנקה מאופיין בכך שלעוסקות בו יש בדרך כלל זיקה רגשית לנושא. כך הדבר במקצועות טיפוליים רבים. ביקור מוצלח שהביא לשיפור חוויית ההנקה של אמא ותינוק מעניק סיפוק שאינו דומה (להערכתי. לא מניסיון אישי) לסיפוק של איש מכירות שמכר לך טויוטה ולא סובארו. יועצות הנקה עוסקות במקצוען לא מתוך מחשבה שכך יוכלו להתעשר, אלא מתוך הידיעה והאמונה שחוויית הנקה מוצלחת טובה לבריאות התינוק ואמו, טובה לקשר בין השניים, וטובה לחברה כולה (מבחינת בריאות הציבור, איכות הסביבה, הקלת נטל הוצאות הבריאות, פחות אובדן ימי מחלה להורים עובדים, ושחרור הורמונים מרגיעים שביכולתם להפוך את העולם לטוב יותר...). 

אבל האם העובדה שאנחנו אוהבות את המקצוע שלנו ושואבות ממנו סיפוק, די בה כדי לפטור אותנו מן הצורך להתפרנס?

לא ממש. די בכך שנחשוב על רופאים, פסיכולוגים ומורים - גם אלה עוסקים במקצועות שיש בהם שליחות, אך מתוגמלים גם כספית על עבודתם.

יש עדיין אנשים שחושבים שייעוץ הנקה פירושו שהיועצת מלטפת את ראשה של האם הסובלת ומעודדת אותה להמשיך ולהניק בכל מחיר, גם אם כואב לה וגם אם התינוק רעב. המציאות רחוקה מן הדימוי הזה. יועצות הנקה מוסמכות מסייעות לאמהות לשפר את טכניקת ההנקה, כך שהכאבים והפצעים ייעלמו; מנחות בכלים מעשיים להגברת כמות החלב אם יש בכך צורך; מאתרות מצבים רפואיים שונים ומפנות לטיפול של בעלי מקצוע אחרים במידת הצורך; מעריכות את טכניקת ההנקה ובונות עם האם תכנית לשיפור; מתרגלות עם האם מגוון של תנוחות שיקלו עליה במגוון מצבים; ועוד ועוד.

כדי לקבל את ההסמכה הבינלאומית IBCLC יועצות ההנקה עוברות קורסים שנבדקו ואושרו על ידי הוועד הלאומי המסמיך אותנו, כולל קורסים באנטומיה ובפיזיולוגיה; וצוברות אלפי שעות קליניות כדי שיוכלו לגשת לבחינת ההסמכה הבינלאומית. עליהן לחדש את ההסמכה הזו מדי כמה שנים (להבדיל מרואה חשבון, עורך דין או רופא, שעוברים בחינת הסמכה אחת בחייהם) ולהציג הוכחות שנכחו בימי עיון, הרצאות וכנסים כדי לשמור על הידע שלהן עדכני ומקצועי. הלימודים הנדרשים הן ברמה של לימודי תעודה או תואר ראשון. כמעט כל היועצות המוסמכות בארץ הן בעלות תואר אקדמי קודם. אלה שאין להן השכלה אקדמית רשמית, נדרשו להכשרה ארוכה יותר לפני שיכלו לגשת לבחינת ההסמכה.

מסלול ההכשרה הארוך הזה עולה כסף. וההוצאות לא נגמרות עם קבלת ההסמכה: יש לנו ביטוח אחריות מקצועית, הוצאות על מכשור ועל ציוד מתכלה, על נסיעות לביקורי הבית, הוצאות טלפון, הנהלת חשבונות ועוד ועוד. וכמובן - גם הזמן שלנו שווה כסף. 

הגיוני לחשוב שמערכת הבריאות תישא בעלויות ייעוץ ההנקה. ככלות הכל, לא משלמים מאות שקלים באופן פרטי על טיפול בדלקת אוזניים או בדלקת ריאות, אז למה מערכת הבריאות לא מממנת את מניעת המחלות האלה ועוד רבות אחרות? זה לא מפני שהמערכת לא יודעת שתינוקות שאינם יונקים עולים לה הרבה כסף; היא מודעת לכך היטב והדבר מתבטא בהמלצות משרד הבריאות הישראלי באשר להנקה. ועדיין, מקצוע ייעוץ ההנקה הוא צעיר יחסית ולא מוסדר עדיין. חלק מקופות החולים מממנות באופן חלקי או מלא ייעוץ הנקה, כך גם חלק מביטוחי הבריאות הפרטיים, אך הדרך להכנסת שירותיי יעוץ הנקה לסל הבריאות עדיין ארוכה. ובינתיים, האמהות משלמות.

ולמה כל כך הרבה? אפילו אם זוכרים שההוצאה על תינוקות שאינם יונקים גדולה פי כמה מן ההוצאה על ייעוץ הנקה, עדיין מדובר בהוצאה לא מבוטלת. אבל כשמביאים בחשבון את הדברים שפירטתי לעיל - משך ועלות ההכשרה, והשמירה על ההסמכה - לא מדובר בתעריף יוצא דופן יחסית לשירותים דומים. 

~~~~~~~~~~~~

עדי יותם היא יועצת הנקה מוסמכת IBCLC משנת 2008 ומדריכה בליגת לה לצ'ה מאז שנת 2000. עובדת באזור השרון והמרכז. מחברת שותפה של "לחזור לעבודה, להמשיך בהנקה" – מדריך לאמהות מניקות החוזרות לעבודה, ובעלת הבלוג "קפה על חלב" - פייסבוק 

הנקה בתקופות חירום ודחק- מתוך האתר שלנו

לאור המצב הבטחוני בארץ בימים האחרונים, ראינו לנכון להזכיר את המידע החשוב הזה בנוגע להנקה.

מידע זה נערך והותאם ע"י סוזן דויטש וגבי פישמן-פוסברי יועצות הנקה מוסמכות IBCLC, אחיות טיפת חלב, מחוז צפון, משרד הבריאות ומפורסם באופן קבוע גם באתר הבית של איגוד יועצות ההנקה הישראלי.

 ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

אנו חשופים בימים אלו למצבי דחק וחרדה אשר הגורם המשותף להם הוא שיבוש שגרת החיים העלול להתבטא במקרים מסוימים בשיבוש אספקת שרותים חיוניים, בצורך בעזיבת הבית או בהערכות של שהיה ממושכת במקלטים.

האיום המרכזי עבור ההורים הוא מידת האיום על השלמות הנפשית והפיזית של ילדיהם.

להלן מספר נקודות העשויות לסייע  בהבהרת סוגיות באשר לתהליך ההנקה בזמני חשיפה לארועי דחק וחרדה:

• ההנקה היא הדרך הטובה ביותר להמשיך ולשמור על הבריאות הנפשית והפיזית של התינוק. תהליך ייצור החלב אינו נפגע בשל אירוע הדחק. בעת חשיפה לאירוע יש השפעה זמנית בלבד על יכולת שחרור החלב. אנו מכירים את התחושות הפיזיות המלוות פחד כגון: יובש בפה, דופק מהיר, רעד בגוף, כפות רגליים וידיים קרירות וכד'. סימנים אלו מתמתנים כעבור זמן קצר, גם אם גורם הדחק ממשיך. כך באופן דומה פועל גם רפלקס שחרור החלב, אשר עלול להפסיק לשחרר חלב בזמן בהלה באופן זמני, אך רק לזמן קצר (דקות). חשוב לזכור כי זרימת החלב וייצורו ימשיכו כל  עוד תמשיכו להצמיד את התינוק לשד וזאת מאחר ומערכת ייצור החלב היא מערכת הסתגלותית, שנועדה לספק את צרכיו של התינוק גם במצבי דחק.
• בכל תקופות הדחק, יש חשיבות עליונה לא לעצור את זרימת החלב. אם בכל זאת את מרגישה שאינך יכולה להיניק את תינוקך באופן זמני, חשוב להוציא את החלב מהשד באמצעות משאבה או באופן ידני בתכיפות השווה למספר ההנקות אותן יונק התינוק בדרך כלל. אל תתני לשד לנוח, כי מתן מנוחה לשד עלול לגרום להיווצרות גודש, חסימות שד דלקות שדיים ומורסות בשד.
• מגע עור-לעור מסייע לתינוק לחוש בטוח ועשוי להפחית את מידת הנזק הרגשי בשל החשיפה לטראומה או לדחק. בנוסף מסייעים הורמוני ההנקה המופרשים, לאם לחוש רגועה יותר.
•  גם אמהות שאינן אוכלות באופן מאוזן או אוכלות כמויות מופחתות בשל המתח והחרדה, עדיין יכולות להיניק באופן תקין ויעיל.
• בתקופות מתח וחרדה עלולה המערכת החיסונית שלנו לסבול מירידה מסוימת בתנגודת הגופנית, ולכן יש חשיבות להמשיך להיניק כדי לאפשר לתינוק הגנה מרבית בפני מחוללי מחלה גם במקומות בהם תנאי ההיגיינה ירודים יותר כגון מקלטים ומרחבים צפופים באנשים.

עקרונות להנקה שמחה

ודאי שההנקה אינה מכאיבה = עיקרון ההצמדה הנכונה

תני לתינוק לינוק בתדירות גבוהה על פי בקשתו = עקרון הביקוש וההיצע

דעי שאת מסוגלת לייצר מספיק חלב שיספק את תינוקך באופן מלא לפחות 6 חודשים = עקרון הביטחון בגופך

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

נקודות אלו לוקטו, נערכנו והותאמו מתוך מסמכים שנכתבו ע"י  הWHO, (ארגון הבריאות העולמי) ארגון הUNICEF וILCA (הארגון הבין לאומי של יועצות ההנקה)

 http://www.ilca.org/katrina/InfantFeeding-EmergPP.pdf

http://www.unicef.org/nutrition/files/Emergency_WHO_U_RC_IFRC_rev.DOC

http://whqlibdoc.who.int/euro/1994-97/EUR_ICP_LVNG_01_02_08.pdf

שחרור חלב דיספורי/ לילי עוזיאל

בטור זה אני מבקשת לשתף אתכן, יועצות הנקה נכבדות, נשים המלוות יולדות (בין כנשות מקצוע ובין מלוות אישיות) ודרככן אף את היולדות עצמן, בתופעה המכונה באנגלית 

D-MER: DYSPHORIC MILK EJECTION REFLEX

בעברית אכנה אותה שחרור חלב דיספורי ובקיצור: שח”ד.

אני מתקשה לזכור מתי היתה הפעם הראשונה בה נתקלתי בתופעה, אני זוכרת רק שהחשיפה אליה סחפה אותי בגלי אמפטיה. 

ככל שאני מתעמקת ומכירה יותר זוויות של הנקה, אני מבינה יותר שהנקה היא אנושיות צרופה, אשר ככזאת מקפלת בתוכה כל-כך הרבה זוויות. 

בחיי היומיום שלי אני פוגשת זוויות רבות של הנקה. רובן שכיחות ומוכרות: האושר, החיבור, הסיפוק, הקשיים, הייאוש, המשוכות, ההתגברות על משוכות, שוב סיפוק...

היכרות עם תופעות כמו שחרור חלב דיספורי מאירה גם את הצד האפלולי יותר של ירח ההנקה.

אני מבקשת לערוך היכרות עם שח"ד. 

זאת תופעה אנושית שאני חוששת שאם לא נכיר אותה ואם לא נסייע לנשים להכיר בה - יהיו סביבנו נשים שחווית האמהות שלהן תהיה פחות מעצימה ומספקת מכפי שיכלה להיות ומכך אני נעצבת מאוד.

למיטב ידיעתי אין בישראל בסיס מידע אשר להיקף הנשים החוות שחרור חלב דיספורי. 

אני מקווה שפתיחת שיח בנושא זה בין נשות מקצוע המלוות נשים לאחר לידה ובינינו הנשים לבין עצמנו, תזרה אור גם על היקף התופעה בישראל.

מהי דיספוריה? 

דיספוריה היא הפרעה במצב הרוח. הכוונה בדרך כלל היא למצב רוח ירוד, לא נעים, למשל תחושת עצב קשה, תחושת חרדה, רגזנות, או חוסר שקט. זהו המצב ההפוך מאופוריה.

מהי תופעת שחרור חלב דיספורי?

שחרור חלב דיספורי זו תופעה בה האשה המניקה חווה פרץ פתאומי של דיספוריה או של רגשות שליליים עזים ממש לפני התרחשות רפלקס ירידת החלב. הדיספוריה נמשכת לא יותר מאשר רגעים ספורים.

שח”ד היא תופעה אשר זכתה להכרה רק לפני שנים ספורות וזהו נושא המצוי במחקר. 

כבר כעת ידוע שזוהי תופעה שניתן לטפל בה. מחקר ראשוני מלמד כי מה שגורם לתופעה הוא כנראה פעילות דופמין לקויה במהלך רפלקס ירידת החלב.

בואו נבין מה תופעת השח"ד אינה:

תופעת שחרור חלב דיספורי אינה תגובה פסיכולוגית להנקה.

תופעת שחרור חלב דיספורי אינה ירידת חלב המלווה בבחילה, או בכאב ראש, או בכל אי נוחיות גופנית מבודדת אחרת.

תופעת שחרור חלב דיספורי אינה ביטוי של דכאון לאחר לידה או הפרעה במצב רוח לאחר לידה.

תופעת שחרור חלב דיספורי אינה תחושה של תיעוב הנקה.

תופעת שחרור חלב דיספורי אינה התופעה של חוסר חשק או סלידה מהנקה המתרחשת לעיתים אצל אמהות המניקות תוך שהן בהריון.

אז מה עובר על אמא הסובלת מתופעת שחרור חלב דיספורי?

·       תחושה של דיספוריה המופיעה לפתע לפני רפלקס שחרור החלב והנעלמת תוך 30 שניות עד 2 דקות.

·       היא תרגיש את הדיספוריה לפני שתרגיש את שחרור החלב בשדייה (ונזכור שלא כל האמהות מרגישות את התרחשות שחרור החלב).

·       לעיתים עוד לפני ששחרור החלב הראשון נגמר, תחושת הדיספוריה כבר חולפת והאמא מרגישה טוב.

·       הדיספוריה עשויה לקרות לפני שחרור החלב הראשון בהנקה בלבד, או לפני כל אחד מרפלקסי שחרור החלב המתרחשים במהלך ההנקה, בתלוי במידת העוצמה שבה התופעה מתבטאת אצל אותה אמא.

·       יתכן שתסבול משח”ד לפני שחרורי חלב בעת שאיבת חלב או בשחרור חלב ספונטני וגם זה תלוי בעוצמת התופעה אצלה.

·       שחרור חלב דיספורי זה רפלקס. ככזה הנשלט ע”י הורמונים השח"ד אינו בשליטתה של האמא. האמא אינה יכולה לשכנע את עצמה לצאת מהדיספוריה.

·       לשח”ד אין קשר לגירוי הפטמה. ברגע שעומד להתרחש רפלקס ירידת חלב האמא אינה צריכה אפילו לחשוב על הנקה (כמו שהיא יכולה להשפיע סוגסטיבית על התרחשות רפלקס ירידת החלב) כדי שהדיספוריה תתקוף אותה. 

·       כדי להבין את הרפלקס של השח”ד, צריך לדעת שכששחרור חלב מתרחש רמת הורמון הפרולקטין בגוף עולה עוד לפני שהחלב מתחיל לזרום בשדיים. הדופמין מסייע לשלוט בהפרשת הפרולקטין. על רמת הדופמין לצנוח במהירות כדי שרמת הפרולקטין תוכל לעלות. כאשר רמת הפרולקטין מתחילה לטפס רמת הדופמין מתאזנת. תהליך זה מתרחש אצל כל אשה שמניקה. 

·       ידוע כי לדופמין השפעה על מצב הרוח. אצל אשה הסובלת משח”ד הדופמין מתנהג בצורה שונה מהרגיל בעת שרמתו צונחת. באותו רגע של צניחת דופמין האשה הסובלת משח”ד חשה בדיספוריה. כאשר רמת הדופמין מתאזנת – תחושת הדיספוריה שלה נעלמת.

·       תופעת השח”ד משתנה מאשה לאשה, ויכולה לבוא לידי ביטוי בתחושות שונות כמו עצבות, ייאוש, חרדה או עצבנות. הדיספוריה תמצא את מקומה בקשת הרחבה של הרגשות שיכולות לנוע ממחשבות אובדניות רגעיות ומתחושה קשה של געגועים ועד לזעם עז.

·       מקובל לסווג את השח”ד לשלוש רמות עוצמה: קלה, מתונה וחמורה. העוצמה נקבעת על ידי פרשנות האשה לעוצמת תחושותיה, ע”י משך הזמן שלוקח לשח”ד לחלוף, בכמה מתוך ירידות החלב בכל הנקה האמא חשה את הדיספוריה וע”י קריטריונים נוספים.

·       אמהות אינן חוות שח”ד מכיוון שחוו תקיפה מינית, או בגלל חווית לידה טראומטית. יתכן שבעת הדיספוריה האשה הסובלת משח”ד תזכר בחוויות שליליות שכאלה אם חוותה אותן בחייה, אבל לא החוויות השליליות האלה הן שגורמות לה לסבול משח”ד.

התחושות השליליות שהאשה מרגישה בעת הדיספוריה מזכירות לה איך הרגישה בעת שחוותה את החוויות השליליות האלה והן גורמות לה לחשוב על אותן חוויות שליליות אשר גרמו אף הן לצניחה ברמת הדופמין בגופה כאשר התרחשו בעברה. ייתכן שבגלל שהשח”ד עצמה גורמת לצניחה ברמת הדופמין האשה חווה מעיין תחושת דז'ה-וו לחוויות שליליות בעברה שגרמו אף הן לצניחת דופמין.

דרכי טיפול

כאשר האשה סובלת משח”ד ברמה קלה או מתונה, לעיתים די בקבלת מידע אודות התופעה כדי שהיא תוכל להתמודד עם התרחשותה בצורה סבירה.

לנשים רבות קל יותר לקבל את מצבן מרגע להן למדות כי מדובר בהתרחשות גופנית, להבדיל מהתרחשות נפשית-רגשית.

נשים רבות מוסרות כי קל להן יותר לשלוט בתסמינים מרגע שהבינו שמדובר בתופעה גופנית.

חשוב לעודד את הנשים הסובלות משח”ד לערוך יומן תחושות והרגלים כדי לסייע להן לבודד גורמים אפשריים המחמירים את התופעה (למשל לחץ ודחק, מחסור בנוזלים, צריכת יתר של קפאין) ושינוי הרגלים אשר יכול לסייע בהפחתת תסמיני התופעה (יותר מנוחה, טכניקות הרפיה, שתייה מוגברת במודע, פעילות גופנית ועוד).

אמהות הסובלות משח”ד בדרגה חמורה עשויות להזדקק לטיפול תרופתי. 

בנסיון שהצטבר בטיפול בשח”ד עד כה, נמצא שטיפול בתרופות שמעלות את רמת הדופמין בגוף מסייעות ביעילות בטיפול בשח”ד. טיפול זה יכול להיות בתרופות המונעות ספיגה מחדש של הדופמין על ידי התאים ששחררו אותו (Dopamin reuptake inhibitors), דופמין אגוניסטים או תרופות אחרות התומכות ברמת הדופמין בגוף ואשר יימצאו כמתאימות לשימוש באם המניקה. מידע לגבי תרופות כנ”ל, למשל בופרופיון (זיבאן) ניתן למצוא בספר Medications and Mother's milk המוכר מאת Dr. Thomas Hale.

תרופות נוגדות דכאון נפוצות מקבוצת הSSRI לא נמצאו כיעילות לטיפול בשח”ד, ככל הנראה כיוון שאינן משפיעות בדרך של העלאת רמת הדופמין בגוף.

מידע נוסף לגבי הטיפול התרופתי בשח”ד ניתן למצוא באתר האינטרנט ובפרסומים השונים הנזכרים שם.

מידע

תופעת שח”ד אינה חדשה אולם עד לפני שנים בודדות לא ניתן היה למצוא מידע כתוב אודותיה. אמהות חששו ועדיין חוששות לדבר עליה בשל החרדה הברורה מהתגובות הסביבתיות לתחושותיהן הקשות. ההשלכה של תגובות כאלה על הדימוי העצמי של האשה כאמא היא ברורה מאליה והיא עלולה להיות חמורה מאוד. כאשר העזו ודיברו על הרגשות הקשות המלווית אותן בכל ירידת חלב – לעיתים פטרו אותן ולא נתנו אישור ללגיטימיות של תחושותיהן. מסיבות אלה, עד לאחרונה לא הובן היקפה הרחב של תופעה זאת.

ככל שניתן תחושת הכרה בתופעה ונפתח פתח לאמהות לשוחח על תחושותיהן הקשות – נוכל לסייע ליותר ויותר אמהות להתמודד עם התופעה הקשה.

דמיינו לעצמכן את ההקלה שיחושו אותן אמהות, בדומה להקלה שחשו אמהות כה רבות עם “היציאה מהארון” של תופעת הדכאון לאחר לידה.

התעוררות של הדיון בתופעת ירידת החלב הדיספורית תעזור לנו גם לאמוד את היקף התופעה באוכלוסייה שלנו, ולהכיר לממסד הרפואי את התופעה ואת דרכי הטיפול בה.

טור זה נכתב בהתבסס על המידע המופיע באתר האינטרנט www.d-mer.org

זהו אתר אינטרנט שמנוהל על-ידי יועצת הנקה IBCLC האמריקאית Alia Macrina Heise אשר סבלה בעצמה משח”ד. Alia מרצה בנושא זה ברחבי העולם.

ביחד עם יועצת ההנקה הותיקה והידועה Diane Wiessinger היא פרסמה מספר פרסומים בנושא אשר מסייעים להקנות ידע לכל המטפלים המלווים אמהות הסובלות משח”ד.

פרק בנושא נכלל במהדורה השמינית של הספר The womanly artof breastfeeding אשר ראה אור בהוצאת ליגת לה לצ'ה.

אני מודה לגב' Alia Macrina Heise על הרשות שנתנה לי לתרגם מידע מכתוביה לעברית, מתוך רצוני לשתף את האמהות, יועצות ההנקה, הצוות הרפואי לגווניו השונים וכל המטפלים התומכים באמהות בתקופה הרגישה שלאחר הלידה במידע החשוב אודות תופעת שחרור החלב הדיספורי.

הכרותינו כולנו עם התופעה ושיתוף המידע יוכל גם לסייע להעמיק את הידע ההולך ונרכש לגביה ולגבי דרכי הטיפול בה.

לכל תינוק יש זכות לינוק ולכל אמא שרוצה להניק ישנה זכות להניק ברווחה ובהנאה. מצוותנו היא לסייע לאמהות ולתינוקות להגשים את הזכות החשובה הזאת.

~~~~~~~~~~~~~~~~~

לילי עוזיאל היא יועצת הנקה מוסמכת IBCLC משנת 2011.

היא יועצת הנקה פרטית בקהילה, באזור המרכז וחברה בצוות המרכז הרפואי להנקה של ד"ר מירה ליבוביץ'.