יום ראשון, 24 במרץ 2013

15 טעויות נפוצות שיכולות להרוס את ההנקה/ עדי יותם


"איפה טעינו?" שאל אותי רופא המשפחה החביב, וסיפר באנחה על פציינטיות שלו שמתקשרות בדרך מבית היולדות הביתה, לבקש כדורים לייבוש החלב. יש לי השערות לגבי איפה טעינו כחברה, ושם נמצאת הטעות האמיתית והגדולה, אבל על הדרך יש גם טעויות משמעותיות אחרות, ברמת הפרט, שיכולות לקלקל את החוויה לאמא שכן רוצה להניק.

1. האמירה "אם יסתדר, בסדר, ואם לא – לא"

משפט נפוץ, בעיקר לקראת לידה ראשונה. מה לעשות, הנקה היא עניין חשוב מכדי לומר לגביו "לא נורא אם לא ילך", ומועד לקשיים ואפילו לכשלון אם לא ניגשים אליו נכון. לא מספיק לקוות שיהיה בסדר. צריך להתכונן, לקרוא, ללמוד, ולהשתדל לגייס סביבה תומכת.

 2. קבלת עצות מנשים שלא הניקו בעצמן, או שהיתה להן חוויית הנקה לא טובה

לא הייתי הולכת ללמוד נהיגה אצל מישהו שאין לו רשיון נהיגה בעצמו, אבל בתור אמא טרייה, היה לי קל להניח שכל מי שילדה חודשיים ומעלה לפניי, היא אמא מומחית שכדאי לנסות ללמוד ממנה. יש הרבה אמהות שלגביהן זה נכון, ויש כאלה שלא. קשה לפעמים להבדיל בין שני הסוגים.

3. המחשבה שאם רופא או אחות אומרים משהו על הנקה, הם בהכרח יודעים על מה הם מדברים

טוב, עניין הממסד הרפואי וההנקה מצדיק כבר רשימה נפרדת. האמת העצובה היא שכמעט כל הרופאים עדיין לא לומדים משהו משמעותי על הנקה בכל שנות לימודיהם, וגם לא בזמן ההכשרה המעשית. לפחות לא מידע רלוונטי ליולדת טרייה. הם לומדים קצת על דלקות בשד, הם לומדים קצת יותר על הרכבי תמ"לים שונים. הם גם לומדים ש"הנקה זה חשוב". גם לחץ דם תקין זה חשוב, אבל בביה"ס לרפואה לא מסתפקים באמירה הזו, אלא נותנים לרופאים כלים מעשיים להעלות או להוריד אותו במקרה הצורך. לעומת זאת, אף אחד לא נותן לסטודנטים לרפואה כלים מעשיים לבדיקת ניהול הנקה.

למרבה המזל, יותר ויותר אחיות היום עוברות קורסים והדרכות שונים לגבי הנקה, אבל גם שם צריך להיות זהירים, מאחר שיש שונות גדולה מאוד ברמת הידע, ולפעמים מעט ידע יכול לגרום הרבה נזק.

4. "ניתן בקבוק אחרי ההנקה ונראה אם התינוק עדיין רעב", וחברו "נשאב ונראה אם יש מספיק חלב"

בהרצאה מוקלטת ששמעתי לאחרונה (ולדאבוני שכחתי את שם המרצה) היא הסבירה את העניין יפה: תינוקות נולדים עם רפלקס מציצה חזק. רפלקס הוא משהו בלתי רצוני: אם תשימו בבקבוק נוזל קירור למנוע ותיתנו אותו לתינוק, הוא ישתה גם אותו. יש דרכים טובות יותר לוודא שהתינוק מקבל מספיק חלב.
ובאשר לשאיבה – שנים רבות של אבולוציה תכנתו את המוח הנשי להגיב לסימנים הכי low-tech שאפשר: מגע של התינוק, ריחו, מראהו, קולו (ויעידו על כך האמהות שמתחילות לטפטף חלב לקול בכיו של תינוק זר, או שמצליחות לשאוב רק אם הן מסתכלות על תמונה של תינוקן או מריחות בגד שלו). זמזום של משאבת פלסטיק יעורר את שחרור החלב באופן נרכש, ותינוק בריא שיונק היטב תמיד יצליח להוציא מן השד יותר חלב מכל משאבה, משוכללת ויקרה ככל שתהיה.
הניסיון למדוד את ההנקה בכלים מכניים "הגיוניים" כביכול, כאילו היה השד בקבוק או ברז, לא עובד.

 5. "כאב הוא חלק נורמלי מההנקה"

לא, הוא לא. שום חיה מניקה אחרת בטבע לא היתה ממשיכה להניק עם כאבים ופצעים. כאב הוא סימן התראה שמשהו לא בסדר. וגרוע מכך, כשההנקה מכאיבה השד לא מקבל גירוי מספיק. בשבועות הראשונים הגוף מייצר עודפים של חלב, אז הבעיה פחות מורגשת, אבל במקביל הגוף עורך רישום של הביקוש, והנקה לא יעילה מסמנת לו שצריך ליצר פחות. כשהמצב הזה נמשך כמה שבועות, ייצור החלב עלול להיפגע בצורה בלתי הפיכה.

6. "לא נורא אם התינוק לא יינק בחדר הלידה"

מאחר שלאנשי צוות רבים לא ברורה עדיין חשיבות ההנקה בכלל, גם לא ברורה חשיבות ההנקה זמן קצר לאחר הלידה. קורה לעתים קרובות שהמיילדת דואגת קודם כל לסמן וי על סיום הלידה: למדוד את התינוק, לרחוץ אותו, להעביר את האמא לחדר התאוששות או למחלקת היולדות. ההנקה? היא יכולה לחכות.

אז זהו, שלא. עדיף שההנקה לא תחכה. תינוקות נולדים ערניים ונכונים לינוק, בעיקר בלידות טבעיות, ואחרי כשעתיים יש סיכוי טוב שיירדמו לכמה שעות. לתינוק שינק בשעתיים שלאחר הלידה יש סיכוי טוב יותר להתחיל ולהמשיך בהנקה ללא בעיות.

7. מתן מוצצים ובקבוקים (אפילו עם חלב שאוב) מגיל צעיר מדי

נכון שיש תינוקות שעוברים בלי בעיה משד לבקבוק למוצץ ובחזרה, אבל יש כאלה שלא. אם הדבר הראשון שתינוק יכניס לפה יהיה פטמה מלאכותית, שאפשר למצוץ רק את הקצה שלה, בלי לפתוח פה גדול, יש סיכוי טוב שהוא ינסה לשחזר את הטכניקה גם על השד. לבקבוק לא משנה אם הלשון או החניכיים מתחככים בו, אבל פטמות אנושיות הן קצת יותר רגישות וגם נפצעות בקלות. אז נכון, אפשר ברוב המקרים לתקן, וללמד את התינוק טכניקה נוחה ולא מכאיבה, אבל זה דורש זמן, מאמץ ובעיקר – פנייה לעזרה מקצועית. האם שווה לקחת את הסיכון? כל אחת עושה את החשבון האישי שלה.

8. המעטה בחשיבות ייעוץ הנקה מקצועי

המקצוע הזה חדש יחסית, ואין לו יחסי ציבור. יועצת הנקה מוסמכת IBCLC צריכה ללמוד המון חומר תיאורטי, לצבור אלפי שעות קליניות, לעבור בחינה בינלאומית ולחדש אותה פעם בכמה שנים, אבל לא מעט אנשים עדיין חושבים שמה שיועצות עושות בפועל מסתכם בלומר "תמשיכי להניק! אפילו שכואב! אפילו שהתינוק בוכה!"

נכון שייעוץ הנקה עולה כמה מאות שקלים, ונכון שממש טיפשי שייעוץ הנקה איכותי לא נכלל עדיין בסל הבריאות. אבל כשההנקה לא הולכת, ההוצאה על תמ"ל גדולה בהרבה. הוצאה של 150-550 שקל על ביקור יועצת (ברוב המקרים מספיק ביקור אחד) נתפסת כגבוהה מדי לא מוצדקת, להבדיל מהוצאה מתמשכת של 35-45 שקל לקופסה שמספיקה לשלושה-ארבעה ימים.

נכון גם שבין יועצות ומדריכות ההנקה יש טובות יותר ופחות, וגם כאן צריך לפעמים מזל ולהיעזר בהמלצות. כמו עם כל בעל מקצוע אחר.

9. חוסר ביטחון ביכולת לספק די חלב, או חלב "באיכות מספיקה"

קורה גם שיש מיעוט של מי שפיר, אבל מתי בפעם האחרונה פגשתם הריונית שמטרידה את עצמה בשאלת כמות או איכות מי השפיר שהיא מייצרת? כן, יש מקרים מועטים שבהם אשה לא יכולה להניק או להניק בלעדית, בדיוק כפי שיש מקרים של מיעוט או ריבוי מי שפיר, אבל כמעט כל מניקה שואלת את עצמה בשלב כלשהו יש לה מספיק חלב והאם הוא טוב מספיק. ואם היא לא שואלת את עצמה, כבר יימצא מי שישאל אותה. גם זה עניין שמצדיק רשימה נפרדת וארוכה.

10. העדר סביבה תומכת

הנקה איננה עניין שבין האמא לתינוק בלבד. בן זוג תומך מגדיל משמעותית את הסיכויים להצליח בהנקה, וכך גם אמא, נשים אחרות במשפחה, וכמובן – חברות. אם המשפחה הקרובה לא תומכת, כדאי מאוד לנסות למצוא נשים מניקות אחרות שיוכלו לתמוך בך. אפשר למצוא אותן בפורומי הנקה ברשת, במפגשי ליגת לה לצ'ה, ובחוגים לאמהות ותינוקות.

11. ההחלטה על שילוב של תמ"ל "כדי שגם אחרים יוכלו לעזור"

הבעיה כאן מתחילה כשייצור החלב נפגע (בפרט כשמתחילים לשלב מגיל צעיר מדי), או כשהתינוק מפתח העדפת בקבוק (כנ"ל), ואז השילוב – או אפילו הגמילה – הוא כבר לא מבחירה אלא כורח. ומה שיותר חשוב – הנקה היא עניין של מינון. נכון שכל טיפה חשובה, אבל הנקה בלעדית אפקטיבית יותר מאשר הנקה חלקית. הטיפול בתינוק חדש לעתים קרובות תובעני ולא פשוט, אבל יש עוד הרבה דרכים אחרות לעזור ליולדת טרייה שאינן כוללות האכלה של התינוק.

12. קושי להניק בציבור

הצרכים הבסיסיים של התינוק קודמים לדעות הקדומות ולתפיסות השגויות של המבוגרים. אמא שלא יוצאת מן הבית כי יש לה תינוק יונק, לא תניק לאורך זמן. כמובן שאי אפשר להכריח אשה להרגיש בנוח להניק בציבור, אבל אפשר לנסות ולמצוא פתרונות יצירתיים. וסביבה תומכת, כבר אמרנו.

13. חשש מלהניק בזמן לקיחת תרופות או בזמן מחלה של האם

האמת היא שרוב התרופות מותרות בהנקה, ולאלה שלא – ברוב המקרים אפשר למצוא חלופות (יש קו מידע מצוין על תרופות בהנקה במרכז הרפואי רבין/בילינסון: 03-9376911). פרט למחלות קשות ספורות, אם האמא חולה, עדיף שתניק, מאחר שהיא באה עם התינוק במגע ממילא, ויתר על כן – הגוף שלה מייצר נוגדנים למחלה הספציפית שבה היא חולה, ואת הנוגדנים האלה היא מעבירה לתינוק.

14. פירוש שגוי של התנהגות התינוק

יש הורים שחושבים שתינוק שיונק לעתים קרובות מעיד על כך שאין מספיק חלב. למעשה, מדובר ברוב המקרים בתינוק נורמלי, שעובד בצורה המתבקשת ליצור את כמות החלב הדרושה לו. יתר על כן, בחלק מן המקרים, דווקא תינוק ש"פותח רווחים" וישן כל הלילה הוא תינוק שצריך לדאוג לו.

15. הפנמה של השקר החברתי-מסחרי הגדול, שלפיו פרט לקשר הרגשי, אין הבדל גדול בין הנקה לתמ"ל

בגלל המחשבה הזו (שלא, אין לה שום בסיס, ואם מישהו חושב אחרת הוא מוזמן לנסות ולמצוא לזה הוכחות מחקריות ולפרסם כאן בתגובות) הרבה הורים מוותרים בקלות רבה מדי על ההנקה. מה לעשות, יש הבדל. ההנקה, במילים פשוטות, היא המשך של ההריון, השלב ההכרחי להמשך התפתחות תקינה של התינוק. תינוק נולד "לא גמור", וכמו שבהריון, גופה של האם הזין אותו בצורה אופטימלית, ההנקה ממשיכה לעשות זאת עד שיהיה מפותח ועצמאי יותר. לשם השוואה, העובדה שפגים שורדים מחוץ לרחם עוד לא עושה הריון מקוצר לשווה ערך להריון מלא.
עד כאן הרשימה.

שתבינו, אני לא באה בטענות אל אמהות. בחברה שבה אנו חיים, חברה שטועה בגדול ובאופן מערכתי בכל הקשור בהנקה, חברה הנשלטת על ידי אינטרסים מסחריים שנוגדים את ההנקה – פלא שכל כך הרבה נשים מצליחות להניק. 

מראש אני מסייגת ואומרת שיש מקרים שבהם ההנקה תצליח למרות כל הנ"ל, עם תינוק נחוש והרבה מזל. בסדר. כמו כל החיים, גם זה עניין של סטטיסטיקה.

אני גם מודעת לכך שיש מקרים של בעיות אובייקטיביות, שגורמות לכך שגם הקפדה על הימנעות מכל טעות אפשרית וגיוס כל התמיכה שבעולם, לא יעזרו: הגוף לא ייצר מספיק חלב או לא ייצר בכלל, או שהגוף ייצר אבל לתינוק לא תהיה דרך לקבל את החלב הזה בהנקה. אני רואה ומכירה גם את המקרים המצערים האלה. אבל הם נדירים בהרבה מן המקרים שבהם ההנקה לא הצליחה בגלל שגיאות וקשיים חיצוניים, חברתיים, והבלוג הזה – לא רק הרשימה הזו אלא באופן כללי – עוסק בעיקר בפער שבין הרצון של האמהות שרוצות להניק לבין מה שקורה בפועל.

~~~~~~~~~~~~
עדי יותם היא יועצת הנקה מוסמכת IBCLC משנת 2008 ומדריכה בליגת לה לצ'ה מאז שנת 2000. עובדת באזור השרון והמרכז. מחברת שותפה של "לחזור לעבודה, להמשיך בהנקה" – מדריך לאמהות מניקות החוזרות לעבודה, ובעלת הבלוג "קפה על חלב" - פייסבוק 




תגובה 1: